ניגובים בברילוצ'ה

אולה מוצ'אצ'וס! אני ממשיך את עלילותי:
נוגה מסתדרת מצויין עם הזוג הישראלי מהסיפורים הקודמים; ואני די קצתי בתחלואים שנפלו עלי כאן (פוקון). לפיכך החלטתי להשאיר את נוגה כאן ולהמשיך לארגנטינה.
התחנה הבאה בארגנטינה היא ברילוצ'ה: עיר מפנקת הדחוסה לה בשיפוע לא הגיוני בין הרים מושלגים לאגם. ברילוצ'ה כוללת בעיקר 3 דברים: שוקולד, סטיקים וישראלים.ישנתי באכסניה עם רוב מוחלט לישראלים (קשה מאוד למצוא פה אכסניות שאינן כאלו).

הבילויים בברילוצ'ה היו מגוונים מאוד:

א. קיטורים על מזג האוויר הגשום והמעונן. המסלולים העיקריים באיזור עדיין סגורים או מעוננים עד מוות. מוי באסה.

ב. הקמת חבורות מטיילים ישראלים אד הוק (תמונה). למעשה זה נורא קל: אתה נכנס לאיזה אכסניה אקראית, פונה לאדם הראשון שאתה רואה ושואל בעברית: ¨אולי את/ה מעוניין לעשות את שבעת האגמים?¨. ¨שבעת האגמים¨ זאת לא תנוחת סקס כפי שחשבתי בהתחלה, אלא סוג של דרך נופית.

ג. טרקים. לאור א', הטרק הרב יומי היחיד שהיה לנו היה דו יומי. בהלוך הצטרפה אלינו כלבה מגניבה (תמונה). בחזור הצטרפ אלינו גשם מרגיז שהצליח לחדור את כל ההגנות שלנו. היה רטוב ומגניב.

ד. אכילה, מכל הבא לפה: סופגניות (כן, אני כותב לכם בפיגור של שבועיים), שוקולדים, ריבת חלב (זורמת פה כמו מים), גלידה, סטיקים, פסטות...

בפעם הבאה: ואמוס דרומה לאיזור הקרחונים.