פוקון עיר הרשע

המקום - פוקון. עיר האטרקציות של צ'ילה. החלטנו להתעלק על מקומי נחמד עם שורשים סלביים, כדי שיכיר לנו את חיי הלילה המקומיים.
כראוי, התחיל הערב בפיצוציה בה תדלקנו בבירה שטעמה דומה בצורה חשודה לנוזלים של פחית לופ תקנית.
לאחר מכן, הליכה מפרכת של חצי שעה עד לדיסקוטק מקומי. הדיסקוטק הסתבר כמקום בילוי למקומיים בני 17. כזכור לחלקכם, בגיל הזה כולן רוצות מילים פשוטות ולכן הדי ג'יי מנגן להיטים כגון ¨אונו¨ ו-¨סניור דה נוצ'ה¨ שכללו פחות או יותר את המילים שבשמות השיר. לאחר 5 דקות של ריקודים, חשתי קלקול קיבה אקוטי מכיוון הבטן - הבירה עשתה את שלה. ברחתי לשירותים.

בשירותים: הרבה נוער, חלקו משתמש במשתנה אך רובו משתמש במראה כדי לישר את התסרוקת; ברז שנותן זרזיפ קבוע תוך התעלמות עיקשת מסיבוב הידיות; ואאורקה! שני תאי שירותים - אך מה זאת? בלי מושבי אסלה, בלי נייר טולאט, ובעיקר בלי דלתות. בלית ברירה כרעתי מעל אחת האסלות ושילשלתי... תוך הקפדה על אשרת פנים מכובדת בעיני העוברים והשבים.

המשך הלילה והיום שלאחר מכן כללו בעיקר גסיסה איטית בקרן זווית של החדר באכסניה.

לא כל החוויות בפוקון היו שליליות; היה גם טרק שלי, של נוגה ושל זוג שחברנו אליו, שהסתיים בקמפינג הכולל מעיינות חמים. בלילה לפני שנכסנו לשקי השינה, קפצנו למים החמים לטבילה לילית. מכיוון שהיה חושך והיה מאוד נעים, הטבילה היתה אה-לה-נטורל (אני ממליץ מאוד לנסות פעם). ומכיוון שאני לא שוכח אותכם קוראיי הנאמנים אך החרמנים, הנצחתי את הרגע במצלמתי (להלן).